בשלב זה, אני רוצה להתמקד בשאלה, כיצד התובנות הנובעות מתורת המורכבות, יכולות להשפיע באופן משמעותי, על תפיסת העולם שלנו לגבי חיינו האישיים והעסקיים?
כמה פעמים נתקלתם בחייכם בתאוריות, פרקטיקות, עצות לחיים, תורות רוחניות וכו', שהציגו תשובה אולטימטיבית לתהליכים בעולם (אישיים, כלכליים, סוציולוגיים, פסיכולוגיים ועוד...) או הציעו דרך להתמודד עם העולם, על מנת להצליח להגיע ליעד מסוים?
כמה פעמים ניסיתם ליישם את הגישות הללו וגיליתם שמשהו חסר? משהו שהשאיר אתכם בסוף עם פער בין הניסוח היפה והמבטיח לבין התוצאות בשטח?
משהו תמיד חסר. תמיד אנחנו נשארים בלי תשובות מלאות. תמיד זה כמעט. תמיד בתחושה שהעולם הוא הרבה יותר מסובך ממה שהוא מצטייר באקדמיה או בדת או בתורה הרוחנית. משאיר אותנו ללא תשובות מלאות, מופתעים ותמיד לא מספיק מאושרים.
התפיסה המערבית שהתבססה על הלוגיקה ועל התפיסה הרדוקציוניסטית, השפיעה על תפיסת העולם האנושית בכך שהתוותה את הקו המנחה: ככל שנבין את מרכיבי הבעיה ואת החוקים על פיהם העולם מתנהל, נוכל להבין כל מערכת (ביולוגית, כלכלית, חברתית, אישית) ולצפות כיצד היא תתנהל בעתיד. על פי גישה זו, תמיד נוכל לבנות תאוריה שמזהה את המרכיבים ממנה בנויה המערכת, את תנאי ההתחלה שלה ואת החוקים על פיהם המערכת עומדת להתפתח ולהתקדם לשלב הבא. תאוריה כזו אמורה לאפשר לנו לצפות כיצד כל מערכת תתנהג וכיצד עלינו להתכונן ולתכנן את ההתנהלות שלנו על מנת להתמודד איתה ולהשיג את היעדים שלנו. זה הבסיס של התפיסה המערבית של הבנת העולם. גישה זו הביאה את הפריחה המדעית והטכנולוגית של העולם המערבי ואת התפתחות הידע האנושי לרמה הגבוהה, אליה הגענו במאה ה -21. תפיסה זו גם חלחלה לכל תחום שהוא, כולל תפיסת העולם האישית והכלכלית שלנו.
אולם, התפיסה הזו והתאוריות שהתפתחו על בסיסה, מאפשרות לנו לראות את העולם באופן מקורב וממוצע. אנחנו יודעים לצפות כיצד העולם יתנהג, אבל לא ממש במדויק, בערך. ידע זה, הוא מספיק טוב להביא אותנו למקומות הנפלאים אליהם הגענו, אבל משהו חסר. חסרה ההבנה, שתתן לנו את האפשרות להבין, באמת, מה קורה במערכות מורכבות וכיצד הן מתפתחות? ולמה אנחנו תמיד נשארים מופתעים ובתחושת החמצה?
שלושה תהליכים משמעותיים קרו במהלך המאה ה - 20, ששינו לחלוטין את כל תפיסת המציאות שלנו:
ההבנה שהעולם הוא אקראי ויש בו מרכיב של חוסר וודאות שהוא אינהרנטי (בלתי נפרד) במציאות ולא נובע מחוסר מידע. תורת הקוואנטים לימדה אותנו שהעולם, בבסיסו, מכיל מרכיבים שאין להם תכונות מסוימות מראש והן מופיעות באופן אקראי.
ההבנה שבמערכת המכילה מספר פרטים הפועלים אחד על השני, ישנה רגישות גבוהה לתנאי ההתחלה. תורת הכאוס לימדה אותנו, שאנחנו לעולם לא נוכל לזהות את תנאי ההתחלה במדויק (אינסוף ספרות לאחר הנקודה) ולכן, כל הסתכלות על המציאות היא מקורבת ולא מאפשרת, לעולם, לחזות במדויק כיצד המערכת תתקדם ותתפתח (הדוגמא הקלאסית היא מערכת מזג אויר – לעולם לא נוכל לדעת את כל הפרמטרים המדויקים של תנאי ההתחלה ולכן אף פעם לא נוכל להיות מספיק מדויקים כדי לתת תחזית חד משמעית. משק כנפי הפרפר, שיכול לגרום לסערות קילומטרים רבים משם).
ההבנה שיש מערכות בטבע שיודעות לעבד מידע פנימי וחיצוני ולאפשר התפתחות לרמות סדר גבוהות מאוד, באופן טבעי וללא צורך בגורם מתכנן או מנהל. מערכות כגון, הגוף האנושי, קן נמלים, רשת האינטרנט, להקת ציפורים, המערכת החיסונית, רשתות חברתיות, תנועת כלי רכב ועוד ועוד... מערכות כאלו, שהן דוגמאות למערכות שהתפתחו ללא גורם מתכנן או מנהל, מבוססות על שלושה עקרונות: תנועה אקראית או אקראית למחצה של הפרטים שבה, מעבר מידע בין הפרטים (תקשורת, סנכרון, מגע פיזי) ואיזון חוזר בין הפרטים לבינם ובין הפרטים למערכת כולה. השילוב של שלושת העקרונות הללו, יוצר מהלך שגורם להתפתחות של סדר וארגון התהוותי במערכת כולה.
מתוך ההבנה שהעולם אינו דטרמיניסטי לחלוטין, כלומר, ישנם תהליכים אקראיים שלא תמיד ניתן לשייך אותן לסיבה אחת מסוימת ומתוך ההבנה שמערכות מורכבות (וכמעט כל דבר שאנו מתעסקים בו הוא חלק ממערכת מורכבת), הן בעלות חוקים ותכונות מסוימות ושונות מכל מה שהכרנו עד היום, הרי שעל מנת, להבין את העולם שלנו טוב יותר, נוצר ההכרח, להכיר את התכונות והחוקיות של השילוב בין ההתנהגות האקראית והלא אקראית של הפרטים במערכת והדרך בה, במערכת כולה, מתהווה סדר מתוך התנהגות זו. אם נצליח להבין את זה, נתקדם שלב גדול קדימה, ביכולת שלנו להבין את העולם כולו ולדעת להתנהל בתוכו.
אם כך, מה למדנו בשנים האחרונות ואיך ניתן להעזר בתובנות אלו בחיים האמיתיים?
לעולם סביבנו ולתהליכים, החברתיים, האישיים והכלכליים יש מספר תכונות שחשוב שנכיר ונדע לקחת אותן בחשבון בהתנהלות שלנו:
השפעות קטנות יכולות לחולל שינויים עצומים. כל פעולה שאנו מבצעים קטנה כגדולה יכולה להיות לה השפעה עצומה, אולם, אנחנו לעולם לא יכולים לדעת במדויק מה תהיה התוצאה ומה עוצמתה. הבנה זו נותנת לנו כח רב שמאפשר לנו להשפיע על העולם, אולם, הכוח הוא לא באמת בשליטה שלנו. חשוב לזכור שיש לתכנן ולפעול, אולם, לקחת בחשבון שאין דרך אחת נכונה ותמיד נצטרך להגיב ולהתמודד עם האתגרים בדרך.
סדר וארגון מתהווה (אמרגנטי) ללא גורם מכוון ומתכנן. גם אם נתכנן וננסה לנהל את התהליך לכל אורכו, תמיד יווצרו סדר וחוקיות מתוך האינטראקציה של הפרטים במערכת, שאין לנו שליטה מלאה עליהם. צריך לדעת להתנהל אל מול הסדר המתהווה ולא להלחם בו. בנוסף, ההשפעה היא הדדית, הפרטים בונים את הקולקטיב אבל הקולקטיב גם מגדיר את עצמו ואת הגבולות שלו ומשפיע על הפרטים בתהליך איזון חוזר, מעגלי ודו כיווני.
תמיד נדרשת גמישות בתוכנית. מכיוון שלא ניתן לבנות את התוכנית המושלמת, יש צורך תמיד לשמור על השוליים הגמישים והאקראיים, כאשר יגיע המשבר הבא (ולעולם לא נוכל למנוע אותו לגמרי), היכולת שלנו להתמודד איתו, לא תהיה באמצעות התוכנית הראשונית, שתקרוס אל מול המשבר, אלא, באמצעות היצירתיות, החריגות והגמישות שנשאיר בשוליים של התוכנית. תוכנית קשיחה מידי תתפרק אל מול כל מכשול, מערכת עם שוליים חסרי סדר תוכל להתאים את עצמה למצב המאתגר הבא.
הנורמה היא הכאוס והמשבר ולא השקט ושיווי המשקל. בגלל צרכים אבולוציוניים, האנושות פיתחה תכונה, למצוא ולהשליך על המציאות את הסדר והיציבות בעולם סביבנו. בעל חיים שלא היה בטוח שהצעד הבא שלו יהיה על קרקע יציבה, לא היה זז ולכן לא היה שורד. אולם, הקרקע כל הזמן זזה, לרוב קצת ולפעמים יותר (אז מוגדרת רעידת אדמה). אדם נוטה לזכור את המשברים שקרו לו בעבר ולצפות שמצב של שיווי משקל ימשך בעתיד ולכן, אנחנו משייכים את המשברים לעבר ומצפים למצוא את השקט בעתיד. אולם, המציאות, כל פעם, תופחת על פנינו. העולם בבסיסו אינו יציב ונתון בשינוי מתמיד ובתהליך מעגלי של זמנים של משבר וזמנים של שקט. תורות רוחניות ממליצות לנו לחפש את השקט והניתוק מרעשי העולם כדי להגיע לאושר, לכן, מי שהולך בדרך זו, חווה תמיד אושר רגעי. רק הבנה, שהרעש הוא מהות העולם והיכולת להתמודד איתו ולחיות את הכאוס, יכולה להביא לרוגע אמיתי ומתמשך.
ההתפתחות באה על סף הכאוס ולא בשיווי משקל. מושג סף הכאוס, הוטבע בשנות ה - 90 בעולם המיחשוב, אולם ביולוג בשם סטיוארט קאופמן, לקח את המושג הזה לרמת הבנה גבוהה הרבה יותר והראה כיצד בכל מערכת מורכבת, הוא מהווה גורם מרכזי בהבנה של ההתפתחות של המערכת לרמות מורכבות גבוהות יותר. חברות ענק נעלמו, כי לא ידעו להתפתח לשלב הבא ולכן התנוונו. מערכות מסודרות מידי ובשיווי משקל גבוה, הן מערכות מנוונות, מכיוון שאין בהן את האנרגיה להתפתח וליצור סדר חדש, שידע להתמודד עם המשבר הבא. מצד שני, מערכות כאוטיות מידי, הן מערכות שקורסות ונעלמות. הדרך להתפתח, היא רק להמצא באזור על סף הכאוס של המערכת. באזור בו אין שיווי משקל ושקט מוחלט, אלא במעבר שבין הסדר המוחלט לכאוס המוחלט. מערכות יכולות להתפתח ולהסתגל לרמת ארגון גבוהה יותר ורמת שרידות גבוהה יותר, רק כאשר יש קצת כאוס שיוצר את האינטראקציה החדשה, שתביא את המערכת לשלב הבא. בהסתכלות על אינסוף מערכות מורכבות בעולם, התגלה כי בשלב על סף הכאוס, המערכת מבצעת מעבר שלב, לעיתים באופן מהיר מאוד, שגורם למשהו חדש להתהוות. משהו שלא היה קודם, לא במערכת כולה ולא בכל אחד מהמרכיבים שלה.
המנצח לוקח הכל. מערכות מורכבות מתנהלות לרוב כרשת של אינטראקציות. רשתות אקראיות הן רשתות שאחת התכונות המרכזיות שלהן היא התפתחות צמתים בעלי רמות קישור הרבה יותר גבוהות מצמתים אחרים (רשתות חסרות סקאלה). בכל רשת כזו פועל "חוק חזקה", כלומר, תמיד ייווצרו מעט מאוד צמתים בעלי כמות עצומה של קישורים והרבה מאוד צמתים בעלי כמות קטנה מאוד של קישורים. אי השיוויון הזה רק הולך וגדל, משום שככל שיש לך יותר קשרים, כך אתה יכול לבנות קשרים נוספים. אי אפשר למנוע את התפתחות המבנה הזה של רשתות מורכבות. לכן, אנחנו מוצאים את גוגל ברשת האינטרנט ואנחנו מוצאים טייקונים המהווים 1% מהאוכלוסיה שמחזיק ב99% מההון בעולם הכלכלי ואנחנו מוצאים ברשתות חברתיות מעט מאוד אנשים שהם בעלי כמות עצומה של קשרים חברתיים והרבה מאוד אנשים עם מעט מאוד קשרים. תמיד צריך להסתכל על המערכת ולזהות את מוקדי הכח הללו. המיפוי שלהם בכל מערכת הוא קריטי, מכיוון שהם מהווים את צומת מעבר המידע המרכזי, הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על שאר הפרטים במערכת והם מהווים את המוקדים השומרים על יציבות הרשת כולה.
כל החיים לימדו אותנו, לחפש את ההצלחה והאושר בסדר, ביציבות ובשקט. להתנתק מרעשי העולם, כדי למצוא את האושר ולתכנן טוב יותר, כדי להמנע ממשברים. הכאוס הוא רע, הסדר הוא טוב. בסופו של יום, אחד המסרים החשובים ביותר שיש ליישם הוא הפוך: אל תחפש את השקט ושיווי המשקל ותצפה שהוא ימשך. בתפיסת עולם זו, לעולם ההצלחה והאושר יהיו רגעיים, מכיוון שהעולם אינו חותר לשיווי משקל וההתמודדות חייבת לבוא מתוך ההבנה, שהכאוס והמשבר הוא הנורמה ואם נדע להתמודד איתו באופן שוטף ולא להלחם בו ולדעת להתפתח ממנו לשלב הבא, נתחיל לגעת בהצלחה ובאושר.